הבית של הספורטאים בשרון-בלוג

קרע בלברום

office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) — Wed, 29 Aug 2018 12:03:15 GMT

צביטה בירך וקרע בלברום

קרע בלברום

אחד הגורמים הנפוצים לכאבי ירך אצל ספורטאים ואצל האוכלוסייה הכללית הינו קרע בלברום, אך מהו הלברום? איך נוצרים קרעים? ומה ניתן לעשות במקרה ואנו סובלים מבעיה זאת.

אז ראשית כל קצת רקע אנטומי על מפרק הירך ומה זה הלברום
מפרק הירך בנוי בצורת מכתש ועלי כאשר המכתש נמצא בעצם האגן ונקרא אצטבולום והעלי הוא ראש עצם הירך. הלברום הינה רקמה סחוסית שנמצאת בהיקף האצטבלום ותפקידה להגביר את ייציבות המפרק על ידי העמקת השקע וכן על ידי יצירת ואקום במפרק, בנוסף הלברום עוזר מעט בשיכוך הזעזועים בירך.
הלברום בנוי כך שהחלק הקדמי שלו דק יותר מהחלק האחורי וזאת אחת הסיבות מדוע רוב הקרעים ימצאו בחלק הקדמי.

סימנים
רוב האנשים הסובלים מקרע בלברום יתלוננו על כאב קדמי בירך אך לעיתים התלונה תיהיה על כאבים בישבן, גב או אפילו ברך.
סימנים נוספים לקרע בלברום הינם:
- קליקים, רעשים ונעילות של מפרק הירך
- הגבלה בטווחי התנועה של הירך

אבחון
בעבר אבחון של קרע בלברום היה מורכב אבל היום בעזרת בדיקה קלינית טובה המשלבת מספר בדיקות ובמקרה הצורך ביצוע MRI האבחון מהיר יותר ומדוייק יותר.

טיפול
הטיפול מתחלק לטיפול שמרני או ניתוחי:
- טיפול שמרני מתבצע על ידי פיזיותרפיסט ונמצא תמיד בקו הראשון של הטיפול, במהלך הטיפול הפיזיותרפיסט יבצע הערכה של התנועה, יבין מהם הגורמים אשר מחמירים את הכאבים, ישפר את טווחי התנועה של המטופל יטפל בכאבים ויעבוד יחד עם המטופל על חיזוק וייצוב של שרירי הירך.
-טיפול ניתוח יבוצע רק ואם הטיפול השמרני כשל.
בניתוח האורתופד לרוב יבצע ניתוח ארתרוסקופי בו יכנס אל תוך המפרק ויבצע כריתה או תפירה של החלק הקרוע. לאחר הניתוח כמובן ישנו צורך בשיקום אצל פיזיותרפיסט.
עוד מידע לגבי טיפול לאחר ניתוח בלינק הבא
http://www.athleticlinic.co.il/newpage5

משך ההחלמה לאחר הניתוח תלוי בסוג הניתוח אך לרוב אורך בין 6 שבועות ל12 שבועות.

למידע נוסף השאירו פרטים ונחזור אליכם

קרע בגיד האכילס

office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) — Wed, 29 Aug 2018 11:38:09 GMT

כל מה שצריך לדעת על קרע בגיד האכילס

האכילס הינו גיד המחבר בין שרירי השוק לעצם העקב, הגיד עשוי מרקמת חיבור סיבית קשיחה המאפשרת את יצירת התנועה והעברת הכוחות בין השרירים לעצם
האכילס הינו הגיד החזק והארוך ביותר בגוף, הוא נושא את משקל הגוף שלנו ובעל תפקיד קריטי בתנועה, הגיד מורכב מרקמות קשיחות וסיביות של רקמת חבור הנותנות לו את החוזק המבני והעמידות.
האכילס מחבר את שתי שרירי השוק גסטרו וסולאוס עם עצם העקב, הקלקנאוס. הוא אחראי להעברת כוחות מהשוק לעקב ובעצם לתנועה של הרגל והגוף כולו, תפקוד האכילס מהווה תפקיד קריטי בתנועה שלנו וביציבה.

אפידימיולוגיה-
שמאפיין בעיקר בקרב ספורטאים חובבניים שמתאמנים או משחקים בסופי weekend woriers הפציעה נפוצה בעיקר בקרב ספורטאים בגילאים 30-50 נפוץ מאוד שבוע.
הפציעה נפוצה יותר אצל גברים.

סיבות וגורמים תורמים-
פציעות טראומטיות בספורט המערב בלימות מהירות ושינויי כיוון או מהירות זו הסיבה הנפוצה ביותר
קרעים או פציעות מגורמים כרוניים יכול להיות באוכלוסיה עקב-
גיל*
השמנת יתר*
שימוש תכוף בכדורים המכילים חומרים סטרואידים*
טכניקה לקוייה או מכניקה לקוייה בעיקר בריצה*
בעיה מבנית בעיקר בכף הרגל כמו, קשת גבוהה, קשת שטוחה, הבדלים באורך רגליים*

סימנים וסימפטומים-
לעיתים קרובות קרע מלא בגיד האכילס יבוא לידי ביטוי ב"פופ" שמלווה בכאב חד באיזור העקב וקושי בתנועה.
כאבים עמומים המורגשים כמכה ישירה או חבלה בגיד האכילס
כאבים חדים באיזור העקב עם נפיחות מקומית בעצם העקב קרוב לחיבור עם האכילס
חוסר יכולת או קושי בהליכה בתנועה הדורשת דחיפה מהקרסול
חוסר יכולת או קושי לעמוד על קצות האצבעות
צליל חד של 'פופ' בזמן הפציעה

אבחון וטיפול-
אנמנזה, לפי מנגון הפציעה, אופי הכאבים, מיקום הכאב, רגישות ואחידות הגיד
בדיקה פיזיקלית, לחיצה על שרירי התאומים כדי להפיק תנועה מהתאומים ע"מ לאשש קרע מלא או חלקי
בדיקות הדמיה

הטיפול תלוי במספר גורמים-
מצב הגופני של המטופל
קרע מלא או חלקי
רמת הפעילות
במצבים בהם ישנו קרע מלא לרוב יש צורך בניתוח לחיבור הקרע ע"מ להחזיר תפקוד מלא לקרסול
במצבים שהקרע חלקי יש לבצע פרוטוקול ארוך ע"מ להוריד נפיחות, להחזיר תפקוד מלא וכוח לגיד ולאפשר במקביל החלמה מיטבית

במקרים אלו הפיזיותרפיסט הוא הגורם המוסמך שיידע בהתאם לתיאור הקליני של הפציעה ולאחר בדיקה גופנית לזהות את אופי הפציעה,
במקרים בהם דרוש ניתוח, השיקום ילווה באמצעות מעקב צמוד של פיזיותרפיסט אשר ילווה כל צעד בהחלמה החל מהטיפול בנפיחות, דריכה ראשונה ועד חזרה
לריצה.
מוזמנים לקרוא על שיקום לאחר ניתוח בלינק הבא.

http://www.athleticlinic.co.il/newpage5

בסרטון הבא כלי להערכת טווח תנועה בקרסול

פריצת דיסק צווארי

office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) — Sun, 01 Jul 2018 08:26:58 GMT

כאבי צוואר ודרכי טיפול בבעיה

אם הרגשתם כאב חד בצוואר, כאב חדש שלא הרגשתם לפני והופיע ללא כל סיבה מיוחדת, ייתכן ויש לכם פריצת דיסק.
למרות שזו נשמעת כמו אבחנה מדאיגה המידע הבא יעזור לכם להבין טוב יותר על מצבכם ולמה לא צריך להבהל מהאבחנה.
פריצת דיסק צווארית אופיינית לגילאי 40-60 ולפעמים אף מוקדם יותר, למעשה לאחוז גבוה מהאוכלוסיה בגילאים האלו ייתכן ויש פריצת דיסק מבלי שהם ידעו או ירגישו אותה.

פריצת דיסק הינה פגיעה בשלמות המבנה של אחד מבולמי הזעזועים דמוי הג'לי הנמצאים בין כל חוליה וחוליה.
מצב זה יכול לעיתים לגרום לגירוי באיזור הסמוך אליו שם עוברים העצבים. שיכול לגרום למגוון סימפטומים בהם כאב מקרין לאורך מסלול העצב היורד לזרוע, נימלולים, עקצוצים, הרדמויות וירידה בתחושה. במצבים חריפים יותר תיתכן גם חולשה שרירית.
(במקרים רבים הפריצה אינה סימפטומטית ולא מורגשים הסימפטומים והכאבים למרות אבחנה של פריצת דיסק צווארית).

במקרים בהם מופיעים הסימפטומים, כאב מוקרן לאורך הזרוע\אמה, נימלולים, עקצוצים ולעיתים כתחושה של כובד ואי נוחות המתחילה בצוואר וממשיכה לאורך כל השכמה כתף רצוי לפנות לייעוץ מקצועי.

סימפטומים אופייניים-

הסימפטומים מגוונים כאשר לרוב מתחילים ככאב בשרירי הצוואר, תחושת כובד בראש,
הקרנות לזרוע והאמה, כאבי ראש, הגבלות בתנועה, נמלולים, עקצוצים, תחושת שריפה, כאבים בשורש כף היד וירידה בתחושה של האצבעות.

סיבות וגורמים-

ארגונומיה, ישיבה ממושכת מול מחשב דורשת התאמה טובה של עמדת העבודה ע"מ למנוע מאמצים מהצוואר לאורך זמן.
- מיקום לא מותאם של המסך הדורש סיבוב הראש במשך מספר פעמים בכל יום למשך מספר שעות
- גובה מסך שאינו מותאם לשדה הראייה
- בעיות ראיה הגורמות לרכינה לכיון מהמסך ע"מ לקרוא
- משענת גב לא תומכת

עומס חוזרני.
- עבודה מאומצת הדורשת רכינה או מבט מעלה
- עבודה בחדר כושר בעומסים גבוהים עם נטיה לכיווץ הצוואר והשכמות

תאונת דרכים, במצבים של תאונה עם בלימה מהירה ישנו מנגנון של תנועה מהירה של הראש עם בלימה חדה - whiplash

דרכי טיפול-

הטיפול מתמקד בזיהוי הליקוי והגורמים לכאבים בהתאם לתלונות המטופל-

* נבדוק את מיקומו האנטומי של הכאב
* נבצע אבחנה מבדלת להבדיל בין כאב שרירי, מפרקי או כאב מוקרן, מושלך.
* נשלול דגלים אדומים ובמידת הצורך נשלח לבדיקות המשך

טיפול במקור הכאב-

שילוב של טכניקות מנואליות להורדת כאבים ורגישות מקומית

מגוון נוסף שעומד לרשות הפיזיותרפיסט בטיפול בכאב כמו דיקור מערבי, אלקטרותרפיה, עיסוי רפואי, חבישות להורדת עומס .

והתאמה של תרגילים רפואיים לצורך שיפור טווחי תנועה, מניעה של חזרת הסימפטומים ושיקום תנועתי.

תת פריקת כתף

office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) — Mon, 25 Jun 2018 06:45:56 GMT

כל מה שצריך לדעת על תת פריקה של הכתף

הכתף הוא המפרק בעל טווח התנועה הגדול ביותר בגוף.
בעקבות כך הכתף נוטה יותר לבעיות של חוסר יציבות ביחס למפרקים אחרים, בייחוד בענפי ספורט אשר מצריכים טווחי תנועה קיצוניים בכתף.
חוסר יציבות בכתף יכול להתבטא בצורה של פריקה מלאה טראומתית עד לתת פריקה [פריקה חלקית] שקוראת באופן א-טראומתי.

במאמר זה נרחיב על תת פריקה של הכתף וניתן דרכים להתמודדות עם הבעיה.
דבר ראשון נרצה להגדיר מהי תת פריקה של הכתף ולהבין מה בדיוק קורה שם.
תת פריקה של מפרק הכתף הוא מצב בו ראש עצם הזרוע יוצאת באופן חלקי מהמכתש בו היא נמצאת שנקרא - הגלנואיד.
בניגוד לפריקה מלאה בה ראש עצם הזרוע יוצאת לחלוטין מהגלנואיד ומצריכה החזרה של הכתף למקומה על ידי רופא אורתופד, בפריקה חלקית לרוב הכתף 'קופצת' למקומה חזרה באופן עצמוני.
הפריקה יכולה להיות מוגדרת כקדמית אחורית ותחתונה כאשר רוב מוחלט של הפריקות הן פריקות קדמיות.

איך זה קורה?
בפריקה קדמית המנגנון בו הפריקה או התת פריקה נגרמות הן בדרך כלל תוך כדי הרמת היד מעל הראש וסיבוב חיצוני, במהלך התנועה הרצועות והשרירים אינם עומדים בעומס והכתף יוצאת ממקומה באופן חלקי או באופן מלא [בזמן פריקה מלאה], תנועה זאת של עצם הזרוע מותחת את הרצועות שמגבילות את התנועה של
המפרק לכיוון הנ"ל וכן לעיתים רבות נפגע הלברום - טבעת סחוסית דקה שנמצאת בהיקף הגלנואיד ותפקידה להגדיל את היציבות של הכתף.

בענפי ספורט כגון כדורסל, כדור יד, וג'ודו ישנם תנועות רבות בזווית בהן הכתף נמצאת בסיכון, לכן בענפי ספורט אלו הסיכון לפריקה גדל. בנוסף חשוב לזכור שהתפקוד עם תת פריקה פוגעת בתפקוד וביכולת הספורטאי. תחושת חוסר היציבות מקשה על תפקוד מעל גובה הכתף כגון בזמן זריקת כדור, היתלות על מכשיר מתח ומשיכה של הכתף.

אז מה עושים?
ספורטאי חובב או מקצוען שסובל מתת פריקות חוזרות של מפרק הכתף ניצב מול 2 אפשרויות:

א. שיקום שמרני - ברירת המחדל היא פיזיותרפיה, מחקרים מראים כי רוב האנשים אשר סובלים מתת פריקות של הכתף יכולים לתפקד בצורה מלאה אם יבצעו שיקום טוב. במהלך פיזיותרפיה הפיזיותרפיסט ישמור על טווחי תנועה מלאים של הכתף, יחזק את שרירי חגורת הכתף והשירירים המייצבים ויעבוד עם המטופל על חיזוק בסופי טווחים וכן על תפקוד בזוויות ה'פחות בטוחות' של הכתף. באם בסוף השיקום המטופל אינו מרגיש מספיק ביטחון בכתף וטווחי התרגול שלו אינו מספקים אותו יש לשקול את האופציה השנייה והיא ניתוח.

ב. ניתוח לייצוב הכתף - בניתוח האורתופד מבצע 'קיצור' של הרצועות אשר מייצבות את הכתף ובכך מגדיל את ייציבות המפרק באופן פסיבי.
ברוב המקרים לאחר הניתוח המטופל ילבש סד שיגביל את תנועת הכתף למשך כ-6 שבועות [ תלוי בגודל הניתוח ובגישת הרופא המנתח] כמו כן מיד לאחר הניתוח המטופל יתחיל טיפולי פיזיותרפיה לצורך הגדלת טווחי התנועה וחיזוק שרירי הכתף ומייצבי הכתף.
חשוב לדעת כי ניתוח הוא רק תחילת התהליך ולאחריו ישנו תהליך שיקום של כ3 חודשים.

אם אתם מתלבטים מה לעשות ומתמודדים עם מקרה דומה כתבו לנו הודעה ואחד מאנשי הצוות יחזור אליכם בהקדם

איך להתכונן לאימון בצורה נכונה

athleticlinic@gmail.com — Wed, 20 Jun 2018 11:28:30 GMT

האם מומלץ לבצע מתיחות לפני אימון

איך להתכונן לאימון בצורה נכונה:

כולנו זוכרים עוד משיעורי ההתעמלות בבית הספר את שלב המתיחות.
בדר"כ זה היה משולב עם ההסבר שזה משפר את גמישות המפרקים, מונע פציעות, משפר זרימת דם לשרירים, מעלה את טמפרטורת הגוף [מכאן חימום] ואפילו משפר את התנועה הכללית.
באמת עד לפני כמעט 20 שנה זה היה בקונצנזוס ועוד יכולנו לראות לפני תחרויות גדולות ספורטאים שמבצעים מתיחות סטטיות. [תמונה של רץ מפורסם עושה מתיחות]
בשנים האחרונות עוד ועוד מחקרים מצבעים על החסרונות של מתיחות סטטיות לפני אימונים

אז מה בעצם יגרם לנו אם נבצע מתיחות סטטיות לפני אימון?
- ירידה בכח המקסימלי של השריר[1]
- ירידה בכמות מספר החזרות המקסימלי[2]
- ירידה בנפח האימון[3]

אז מה עושים? פשוט להתחיל להתאמן??
לא. יש חשיבות לחימום הגוף כהכנה לפני פעילות גופנית – חימום והכנה נכונים ישפרו לנו את הביצועים במהלך התרגול, יגמישו את תנועת המפרקים ויכולים למנוע פציעות.
מה שמומלץ היום לעשות נקרא חימום דינאמי. הבאת המפרק לנקודה בה יגיע גם במהלך האימון והפעלה של השרירים הרלוונטים לאימון המיועד. לצורך העניין אם אנחנו לפני ביצוע סקוואט עם 50 ק"ג, יש לבצע לפני התרגיל מס' חזרות של סקוואט ללא משקל במהירות משתנה. אם אנחנו מתכננים לצאת לריצה 10 ק"מ ניתן לבצע ריצה קלה, לאנג'ים עם משקל גוף והנפות של רגל ישרה באוויר.

[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22914099
[2] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20647949
[3] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27433992

בריאות הגבר - רצפת אגן גברים

office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) — Wed, 20 Jun 2018 11:22:16 GMT

בעיות רצפת אגן בגברים

"בריאות הגבר" הוא תחום המורכב מ 3 היבטים:

מגוון של בעיות שליטה על סוגרים (קדמי ואחורי).
בעיות בתפקוד המיני.
כאב אקוטי או כרוני באגן.

אי נקיטת שתן במאמץ / stress incontinence , דחיפות ( URGE ) ותכיפות ( FREQUENCY )

או בשמה האחר דליפת שתן. התופעה נפוצה בעיקר לאחר ניתוחי פרוסטטה בשיעור של עד כ 10% מהמנותחים (נפוץ יותר בכריתה מלאה), אך גם לאחר שימוש בחיתול ו/או קטטר בשל אשפוז על רקע אורתופדי/נוירולוגי/כירורגי.

הדליפה תופיע בעיקר כאשר ישנה עלייה בלחץ התוך בטני (שיעול, צחוק, עיטוש, הרמת משאות ומעברים כמו קימה לעמידה).

הסוגר הלא רצוני נפגע בניתוח וכל הלחץ כעת מוטל על הסוגר הרצוני החלש.

התופעה יכולה להתבטא בקושי בהתאפקות בעת צורך להתרוקן, התרוקנויות מרובות, התרוקנויות חלקיות, בריחת שתן ועוד.

טיפולים:

תרופתי. תרופות המדכאות כיווץ של השלפוחית (אנטי כולינרגיות), תרופות המפחיתות את כמות השתן המצטבר בשלפוחית ע''י הפרשה מוגברת של הורמון ADH)), תרופות ממשפחת SNRI's שמעלות טונוס בסוגר הרצוני (EUS) וכך מונעות דליפה באופן "טכני", תרופות ממשפחת חוסמי אלפא המקטינות את נפח בלוטת הערמונית ומפחיתות את כיווציה.

*** לכל התרופות תופעות לוואי החל מכאבי ראש, בחילות, הקאות, הפרעות בתפקוד מיני ועוד.

2. התנהגותי. ניהול "יומן השתנה" ו/או "יומן שתייה" לצורך הבנה יסודית של הרגלי ההכנסה וההוצאה של נוזלים במהלך 3 ימים רצופים. (כמות ותדירות השתנה, כמות השתיה ובתוכה כמות הקפאין, צבע השתן).

3. פיזיותרפיה לרצפת אגן . כאשר ישנה פגיעה בסוגר הלא רצוני, על הסוגר הרצוני לקחת את מלא התפקוד במניעת דליפות – ע''י תרגול חיזוק ובכללה שיפור סיבולת שרירית ותרגול תחת מאמץ וכך למנוע דליפות.

בגברים, התרגול נעשה דרך פי הטבעת (אנוס) על מנת להגיע לכיווץ היעיל ביותר של הסוגר הרצוני של דרכי השתן.

לאחר תרגול, המטופל יודרך לתרגול עצמי ויהיה תחת מעקב.

עצירות כרונית

נפוצה בקרב כ 15% מהאוכלוסיה. – ע''פ הגדרה צריכה לכלול 2 או יותר מהסימפטומים הבאים:

פחות מ 3 "יציאות" בשבוע.
מאמץ (לפחות 1/4 מהזמן).
גושי צואה קשים (לפחות 1/4 מהזמן).
תחושה של אי התרוקנות מלאה (לפחות 1/4 מהזמן).
תחושה של חסימה באנוס (לפחות 1/4 מהזמן).
שימוש ידני להוצאה של הצואה (לפחות 1/4 מהזמן).

טיפולים:

תרופתיים שמרככים ומגדילים את נפח הצואה, או, משלשלים.
התנהגותיים כמו שינוי תזונתי או שינוי בהרגלי הישיבה בשירותים.
פיזיותרפיה – תרגול של הרפיית הסוגר האנורקטלי ושליטה עליו. תרגול משולב עם הורדת/ העלאת לחץ תוך בטני.

בעיות בתפקוד מיני

ישנו קשר הדוק בין רצפת האגן הגברית לבעיות בתפקוד המיני כגון: זקפה ו/או אורגזמה חלשים/לא מספקים.

תרגול שליטה שרירית וחיזוק של שרירי הפין ( Bulbospongios and Ischiocavernosus) הראו שיפור ניכר ב"קשיחות" של הפין בזמן חדירה. שיפור במשך זמן הזקפה. שיפור בתחושת האורגזמה. שיפור הארכת הזמן עד לשפיכה – כאשר הבעיה היא שפיכה מוקדמת.

CPPS – תסמונת הכאב הכרוני באגן.

זוהי תסמונת כאב המאופיינת בכאבים באיזור האגן, הבטן, הסוגרים והשופכה שאינה דלקתית. מאופיינת בכאב חסימתי או "מרגיז" (irritative).

קשורה בבעיות תפקוד מיני ולעיתים מופיעה בזמן השפיכה או לאחריה.

לרוב, נמצא חוסר איזון שרירי של שרירי רצפת האגן כמו טונוס גבוהה (בעיקר) או רפה, קיצור של השרירים המסובבים חיצונית את הירך וקיצור שריר ה LEVATOR ANI שייתבטאו ברגישות גבוהה ומשם לפגיעה בתפקוד הסוגרים.

פיזיותרפיה – תרגול שרירי, עיסוי, מתיחות ו"חינוך" לכיווצים והרפיות מסונכרנות מביאות להפחתה משמעותית של השרירים "הכאובים" וכך מפחיתים את הכאב. לדוג', תרגול הרפיית ה PUBORECTALIS והספינקטר האנאלי החיצוני תוך הורדת הסרעפת והעלאת הלחץ התוך בטני כאשר רוצים לרוקן צואה מהמעיים. כך ההתרוקנות היא מהירה, יעילה וללא מאמץ.

הפרדות בטנית

office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) — Wed, 20 Jun 2018 11:09:21 GMT

Diastasis Recti

אף אחד לא אוהב פרידות אבל על אותו שורש אנחנו גם לא אוהבות הפרדות ועוד של שרירי הבטן שלנו.

ביננו זה ממש מטרד ה'רכס' הזה שקופץ לו שאנחנו בסך הכל מתיישבות לפנים אחרי שישבנו שעונות לאחור על הספה או שבא לנו ללכת עם חולצה קצרה לאימון וכולם שוב אומרים שלום לאותו 'רכס 'שהגיע שוב לביקור. מה עושים עם זה?

אז FIRST THING FIRST-

הפרדות בטנית או בשמה המקצועי- DIASTASIS RECTI (DR) זו התרחקות בין שני צידי השריר הישר בטני (RECTUS ABDOMINIS) לאורך רקמת הלינאה אלבה (LINEA ALBA). מוגדרת במישוש קליני כשיש הפרדות של 2-2.5 אצבעות לפחות בבדיקה.

ומי היא הלינאה אלבה? זוהי רקמת קולגן שיוצאת מקצה עצם בית החזה ומתחברת לקצה חיבור עצמות האגן מלפנים. רקמה זו מעניקה לבטן יציבות מכאנית ואליה מתחברים שרירי הבטן.

בזמן ההריון שכיחות מצב זה נעה בין 30-70%. במרבית המקרים תהיה סגירה ספונטנית של ההפרדות עד 8 שבועות מלידה. במידה וכבר עברו מעל 8 שבועות ואין שיפור יש להתייעץ עם איש מקצוע מתאים להכוונה וטיפול לפי צורך. 60% מנשים מיד לאחר לידה יחוו הפרדות בטנית וכ- 30% שנה לאחר מכן.

שינויים מכאנים והורמונאלים יכולים להוות גורמי סיכון להפרדות (עובר גדול למשל או גיל אימהי מעל 34 ועוד רבים אחרים).

איך זה נראה ?

כאמור כמו רכס שמעט נדחף כלפי חוץ לאורך מרכז הבטן בעת עליית לחץ תוך בטני עקב מאמץ או עומס כלשהו. לעתים אחרי לידה יכול דווקא להראות יותר כמו 'עמק' מאשר 'רכס' כאשר הפער בין השרירים דווקא 'נשאב' פנימה.

המיקום הנפוץ להפרדות נמצא סביב הטבור.

איך אפשר לעזור לזה?

יצירת מתח יעיל ותפקודי של רקמת הלינאה אלבה. חשוב להבין שלא מדובר בסגירת מרווח בלבד (לצורך העניין יכולה להיות הפרדות של 1 ס"מ בלבד עם כשל תפקודי חמוד יותר מאשר הפרדות 3 ס"מ עם ניהול עומסים תפקודי יעיל יותר). למרות שרקמת הלינאה אלבה אינה רקמה אקטיבית, מאחר ומחוברת לרקמה שרירית ניתן לנצל את יתרון החיבור בינהם ליצירת המתח.

הפרדות בטנית יכולה להפריע לאישה עקב מראה אסתטי או עקב חולשה תפקודית בעת הפעלת מאמץ למשל. למוטרדים אסתטית שביננו יש לזכור שקיימת גם רקמה עורית שהיא רקמה פאסיבית או עודפי עור שהשפעתנו עליה מוגבלת יותר.

ואם אנסה לתרגם לעברית- הדגש בתרגול צריך להיות על איכות התנועה תוך כדי נשיפה יעילה והמנעות מיצירת 'רכס' בטני בתרגול. הטיפ המשמעותי בתרגילים שמיועדים להפרדות הוא "לצאת מהקופסא" לגוון במנחים, לאפשר תרגול במנחים תמוכים יותר כמו עמידת 6 או ישיבה /שכיבה צידית ועם דגשי נשימה ורצפת אגן תוך כדי לפי צורך עם הדרגתיות.

בונוס למי שקרא והתמיד עד לפה- שבירת מיתוס!

היום כבר יודעים שלכפיפות בטן לאחר לידה עשו SHAMING שלא בצדק ברשת ובכלל. דווקא מצאו שביצוע של כפיפות בטן בשכיבת קירוס הצר את ההפרדות הקיימת. מעבר לזה מצאו שאם משווים בין כפיפת בטן לאיסופה בלבד נמצא שדווקא באיסוף הבטן נמצאה הפרדות גדולה יותר בהשוואה לכפיפת בטן.

אז זיכרו! איכות זו לא מילה גסה וזה ברמת ה- MUST HAVE באימון.

רצפת אגן לנשים

office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) — Wed, 20 Jun 2018 10:55:41 GMT

אתן מכירות את זה שיש לכן את החברה הזאת שאתן לא בקשר הדוק איתה אבל אתן חברות טובות בסך הכול? פשוט בגלל חיי היומיום וכל העומס והמרחק לא כל כך יוצא לכן להיפגש?

לאורך הדרך היא במחשבה שלכן, אבל לא תמיד יוצא לכן להרים טלפון.

אבל אז כשאתן באמת צריכות את העזרה שלה, היא תמיד תהיה שם.
ואולי כבר לא?

אז ככה זה בול עם רצפת האגן שלנו. תתפלאו אבל אנחנו יודעות שהיא קיימת, חושבות עליה לפעמים פה ושם, אולי בפילאטיס או אולי באיזה רמזור שמזכיר לנו אותה.

אבל בגלל כל מיליוני הדברים שמתרוצצים לנו בראש לא באמת הלכנו להיבדק ולא באמת עצרנו לתרגל (גם אם אנחנו מכירות תרגילים שפעם המליצו לנו לעשות).

אז מה הקשר שלכן עם רצפת האגן? איזו מין 'חברה' היא עבורכן? האם ניתן לסמוך עליה?

האם רצפת האגן היא החברה שבזמן עיטוש או הרמת ילד או קניות עדיין תהיה שם, תחזיק ותתמוך באיברים במקום? תמנע דליפת שתן ותכווץ? האם היא תדע להרפות במקרים של מתח?

או שאולי זה קשר קצת אחר ואתן כבר מתקשות לסמוך עליה?

אולי זה קשר שמסב לכן כאב, אז בכלל זנחתן אותו?

כמו עם חברה טובה, כדי לשמור על הקשר צריך לשאול, להתעניין, להיפגש.

שמי מעיין עשת ואני פיזיותרפיסטית לרצפת אגן,

אני מזמינה אתכן להגיע לבדוק את התקשורת שלכן עם האזור המרתק הזה בגופנו ולדעת איזה סוג קשר יש ביניכן לבין רצפת האגן שלכן ואולי להיעזר בטיפול והדרכה לגבי חלק מהפערים לפי צורך.

לא רק נשים אחרי לידה זקוקות לבדיקה וטיפול, נשים במגוון גילאים ובשלבים שונים בחייהן צריכות להסתכל, להכיר לעומק ולגלות!

זו הרצפה שלנו, הקרקע שלנו בגוף והרבה גם בנפש והיא זקוקה למעקב ולתחזוק.

אז במה אני מטפלת?

תסמונות כאב אגני: וגיניסמוס, וסטיבולודיניה, וולו דיניה
הפרעות בתפקוד המיני וכאבים ביחסי מין
דחיפות ו/או תכיפות במתן שתן, דליפות שתן, דליפות צואה או לכלוך תחתונים
שיקום לאחר לידה: טיפול בצלקת קיסרית ובתפרים לאחר לידה
צניחות איברי האגן
קשיים במערכות השתן, המין והעיכול (עצירות, קשיי התרוקנות ועוד)

אשמח לראותכן למפגש ייעוץ וטיפול לפי צורך.

מעיין עשת 054-4459081

האם ריצה מסוכנת

athleticlinic@gmail.com — Wed, 20 Jun 2018 10:51:12 GMT

? האם ריצה מסוכנת

בעקבות כתבה שעלתה באחד מערוצי הטלוויזיה עלה חשש שהריצה מסוכנת

http://lifestyle.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1250436

כמרכז שנותן תמיכה ומענה למספר רב של רצים וקבוצות ריצה באזור השרון חשוב לנו לתת מידע מדויק בנושא והפניות למקורות המאשרים את העובדות האלו:

· ריצה היא אחת הצורות הבסיסיות שלנו לתנועה, זוהי יכולת שנולדנו איתה ואינסטינקט הישרדותי חשוב.

· ריצה מספר רב של תועלות במניעת מחלות לב, סוכרת , סרטן, יתר לחץ דם, אוסטאופרוזיס ודיכאון.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1402378/

· למרות הסטיגמה בנושא, לריצה יתרונות רבים בבריאות המפרקים - מחקר שיצא לאחרונה הראה השפעה חיובית על הקטנת הסיכון לאוסטאוארטריטיס והחלפת ירך.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23377837

· אנשים שרצים יותר סביר להניח שיהיו בריאים יותר
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3931849/

האם קיים איזשהו סיכון בריצה?

לריצה דרישה יכולת גופנית גבוהה, היא דורשת יציבות, קואורדינציה, חוזק (גפה תחתונה, עליונה ושרירי הבטן והיציבה. כלומר מי שרוצה לרוץ חייב להתחיל בהדרגה ורצוי עם הכנה מתאימה.

עם עליית הטרנדיות של הריצה, מרוצים בכל עיר, קבוצות ריצה בשכונה, בעיר ובמקום העבודה, המודעות הגוברת ועלה לבריאות ופעילות גופנית שכולם מבורכים מאוד כמובן – ישנה גם עליה מסוימת באחוז הפציעות והסיכון להיפצע (לא נתון סטטיסטי).
בפועל אנחנו חיים אורח חיים יושבני , עמוס ולחוץ והזמן שאותו נקדיש לפעילות גופנית בשבוע יהיה מוגבל.
אחוז גבוה מהמתאמנים בוחרים ריצה כתורם משמעותי בתהליך ההרזיה (ויש לזה יתרון משמעותי בשילוב עם תזונה מאוזנת ובריא(
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23190592

בגלל הדרישה הגופנית של הריצה ועצם העובדה שלא התאמנו לפחות שנה, לפעמים אפילו זמן רב יותר –הריצה "מציפה" את השלכות הישיבה הממושכת, חוסר הפעילות לאורך זמן, אכילה לא מאוזנת ועוד.
כלומר פתאום נתחיל להרגיש את הגב, הברכיים, הלב, הנשימה וכן הלאה.

אז האם זה אומר שריצה לא טובה לנו? ההיפך הוא הנכון .

ריצה מצוינת לנו אך חשוב להבין את משמעותה

· חשוב להבין שריצה לאחר תקופה ארוכה שלא רצנו דורשת הכנה הדרגתית ונכונה, למשל להתחיל בהליכה

· חשוב להבין שריצה אינה רק סיבולת לב ריאה – ריצה דורשת מאמץ שרירי ולכן דורשת הכנה מתאימה

· חשוב להציב מטרות ריאליות. אתם רוצים לרוץ 10 קילומטר, חצי מרתון, מרתון או אפילו איש ברזל? קודם תבינו מה מצבכם הגופני, קחו בחשבון שריצה למרחקים של מקצוענים דורשת הכנה, דורשת זמן ויש להקדיש לא מעט זמן לחיזוקים ותרגילי כוח

· רצים מרחקים ארוכים – בצעו בדיקות תקופתיות ודאגו לליווי מקצועי של מאמן ריצה.

אז גם אם אתם רוצים כבר להתחיל לרוץ ואין לכם זמן – אל תזניחו את תרגילי הכושר, זה יסייע לכם בריצה עצמה ויכול למנוע פציעות בעתיד.

והכי חשוב – תקשיבו לגוף שלכם!
רוצו בזהירות ובאחריות.

מצורף מאמר התגובה של יאיר קרני לכתבה:
http://www.shvoong.co.il/%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%AA%D7%9…/…/…

מאמר נוסף על יתרונות הריצה:
http://www.wingate.org.il/Index.asp…

?האם ריצה שוחקת את הברכיים

athleticlinic@gmail.com — Wed, 20 Jun 2018 10:46:00 GMT

זו שאלה שמטרידה רצים רבים.

מחקר בדק 2,637 נבדקים בגילאי 45-79 אשר רצים לפחות 20 דקות ביום וריצה (חובבנית) היא אחת מהפעילויות העיקריות שלהם.
במחקר לא נמצא כל קשר בין ריצה ל OA בברכיים (תהליך שחיקתי,אוסטאוארטריטיס)

ב15 מאמרי סקירה נוספים שנבדקו נתגלו הנתונים הבאים:

1. לאנשים שרצים יש כ46% פחות סיכוי להגיע למצב של החלפת ברך

2. לא ניתן למצוא שום קשר או ממצא בין ריצה לסיכון לשחיקת ברכיים OA.

כלומר ריצה בטוחה ואף מאוד טובה לבריאות הכללית ואינה מזיקה למפרקים אלא ההיפך.
כמובן שריצה כמו כל סוג פעילות אחרת חשוב לעשות בצורה הדרגתית, עם בסיס טוב, שילוב של חיזוקים ורצוי עם ליווי של גורם מקצועי למתחילים.

רוצים להתחיל לרוץ אבל לא יודעים מה לעשות עם הרגישות בברכיים?
אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר

קישור למחקרים:

http://bjsm.bmj.com/content/52/3/142#ref-list-1
http://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0363546516657531
http://natajournals.org/doi/10.4085/1062-6050-50.2.08 …

פציעות מניסקוס

athleticlinic@gmail.com — Wed, 20 Jun 2018 10:42:44 GMT

כל מה שצריך לדעת על פציעות מניסקוס

מטופלים רבים מגיעים לקליניקה שלנו עם אבחנה של קרע במניסקוס.

מה זה בעצם קרע במניסקוס?
המניסקוס הוא סחוס סיבי (בדומה לחלק החיצוני של הדיסק הבין חולייתי בגב) אשר נמצא בין עצם ירך לעצם השוק. תפקידו הוא לסייע בבלימת זעזועים ולפזר את העומסים בברך באופן שווה, כמו כן המינסקוס תורם ליציבות מפרק הברך. בכל ברך ישנם שני מניסקוסים בצורה סהר, מניסקוס פנימי וחיצוני כאשר רוב הפציעות קורות במניסקוס הפנימי.

כמו רקמות רבות בגוף, אופי ומהירות ההחלמה תלויות באספקת הדם. למניסקוס אספקת דם טובה יותר בשליש החיצוני מאשר בשני השלישים הפנימיים ולכן קרע בשליש החיצוני יהיה בעל סיכוי החלמה גבוה יותר.

חשובה להבחין בין קרע במניסקוס ממקור טראומתי, כמו למשל בתנועה סיבובית מהירה של הברך כשכף הרגל נמצאת במגע עם הרצפה, לבין קרע במניסקוס ממקור ניווני. קרע ניווני יכול להיגרם ללא טראומה משמעותית למפרק ומתנועה יומיומית פשוטה. השכיחות של קרע ניווני עולה עם הגיל וכן עם רמת הפעילות הגופנית ונגרם עקב אובדן גמישות של הסחוס.

בדרך כלל אדם עם קרע במניסקוס יסבול מכאב באזור הברך בעיקר בזמן נשיאת משקל על הברך ובתנועות יישור כיפוף וסיבוב של הברך.
הקרע לעיתים ילווה בנפיחות ובמקרים מסויימים אף יביא להגבלות קשות שישפיעו על התפקוד היומיומי ובעיקר הליכה.

איך אנחנו מטפלים בקרע במניסקוס?

על מנת לעזור לכם להתמודד עם ההשלכות של הפציעה נרצה לבדוק מספר דברים:
נבצע תשאול מקיף כדי להבין מה מקור הכאבים (פציעה קודמת, עומס הנובע מעבודה או מפעילות במסגרות שונות , טראומה ועוד).
נבדוק את ההשלכות של הפציעה (חולשה, הגבלת טווחי תנועה, שינוי בתבנית הליכה בעקבות הימנעות מכאב ועוד).
נבחן את התנועה (הליכה, מדרגות, תרגילי בסיס ועוד)

יחד נגבש תוכנית טיפולים הכוללת טיפול בסימפטומים (נפיחות, כאבים חדים, חולשה שרירית), שיקום (תרגילים ועבודה על תפקוד, כוח וטווחים ע"מ לחזור לתפקוד מלא ללא כאבים) ומניעה (בניית תוכנית המשך על סמך הממצאים ע"מ לנסות ולמנוע חזרה של כאבים ופציעות נוספות עקב פעילות יומיומית, עומס בעבודה, פעילות גופנית ועוד).

חשוב לזכור שישנם מגוון פתרונות לקרעים במניסקוס, ישנם מספר סוגים וגורמים שונים.
לכל ממצא השלכות וטיפולים שיכולים להיות שונים ממטפל למטפל וכמובן בין הממצאים בצילומים לבין הפציעה ואופי ההגבלה או הכאבים (לא תמיד כל קרע ילווה בכאבים, נפיחות או הגבלה בטווחים).
ברוב המקרים נעדיף להתחיל או להתמקד בטיפול שמרני הכולל את התהליך כפי שהוסבר לעיל,
גם במקרים של ניתוח במצב שהוא לא ניתוח דחוף דרושה הכנה גופנית לפני הניתוח כדי שתוצאותיו יהיו טובות יותר, ולאחר הניתוח דרוש תהליך שיקומי לא קצר התלוי בסוג הניתוח ונתוני המטופל.

כמרכז המקדם בריאות אנחנו דואגים גם להיות בקשר עם מספר אורתופדים ורופאים במגוון תחומים ונדאג להפנות אתכם להמשך טיפול, המלצה לבדיקה והערכה לפני ניתוח במצבים מסויימים.

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה – קישור לעמוד צור קשר

מחקר מעניין על כאבי גב

athleticlinic@gmail.com — Wed, 20 Jun 2018 10:25:00 GMT

בלט דיסק – בעיה כואבת אך פתירה

מחקר שנעשה בקרב אנשים בריאים ללא כאבי גב הראה כי בדיקת MRI עלולה להטעות.

במחקר לקחו 1,310 אנשים ללא כאבי גב ועשו להם בדיקות הדמיה (CT, MRI)
והתוצאות היו מפתיעות. שימו לב אצל מי התגלה בלט דיסק בגב:

* 30% מהנבדקים עד גיל 20
* 60% מהנבדקים עד גיל 50
* 84% מהנבדקים עד גיל 80

להזכירכם, מדובר על אנשים ללא שום כאבי גב.

מה ניתן ללמוד מכך ?

אנו מבינים כי מדובר בתהליך הזדקנות טבעי של הגוף שכלל לא גורם לכאב.
וחשוב מאוד לזכור שאם התגלה אצלכם בבדיקת MRI בלט דיסק או שינוי נוויוני בגב –
זה לא אומר שזאת הסיבה לכאבי הגב שלכם.

כשמגיע אלינו מטופל עם כאבי גב לפני הכול חשוב לנו להבין איך הכאבים באים לידי ביטוי ומה ההשלכות שלהם על חייו של המטופל.
ורק לאחר מכן, אנחנו מבצעים בדיקה אורתופדית מקיפה ומבררים מה הגורם לכאבים –שריר, גיד, רצועה או אולי שילוב של כמה מבנים.

כך אנו יכולים לבנות תכנית מתאימה לטיפול בכאבים וחזרה לספורט או לשגרה.
מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה – קישור לעמוד צור קשר
למחקר המלא >> https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25430861

מחקר מעניין על כאבי צוואר

athleticlinic@gmail.com — Wed, 20 Jun 2018 10:10:43 GMT

האם 2 דקות אימון ביום יכולות לעזור לכאבי צוואר?

הנה מחקר שיעשה לכם את היום, במיוחד אם כאבים כאלו לא זרים לכם:
במחקר נבדקו כ-30 נשים הסובלות מכאבי צוואר כתף כרוניים.
הנשים קיבלו מספר תרגילים בעצימות גבוהה לביצוע שנמשכו בסך הכל כ-2 דקות ביום.
לאחר מעקב של כ-10 שבועות נצפתה ירידה של כ40% (!!)בעוצמת הכאבים.
המשמעות של המחקר היא עצומה - השקעה של 2 דקות בלבד ביום משפרת כאבים בצורה משמעותית.
אנחנו נתקלים במקרים כאלו בקליניקה מידי יום ומעודדים את המטופלים שלנו לתרגל ולבצע פעילות גם כשלא כל כך כיף ונעים,
והנה - יש לזה תוצאות.
ואם אתם סובלים בעצמכם מכאבים, אתם מוזמנים כמו תמיד להתייעץ איתנו פה או בהודעה פרטית
הנה המחקר >> http://bit.ly/2yLRYDK

PLANTAR FASCIITIS - דורבן העקב

athleticlinic@gmail.com — Mon, 18 Jun 2018 15:01:44 GMT

PLANTAR FASCIITIS - איך מטפלים בדורבן בעקב

.
פלנטר פשאיטיס -או בשמו היותר מוכר דורבן העקב הינו הגורם הנפוץ ביותר לכאבי כף רגל
(plantar fascia )הפציעה מתחילה מתהליך דלקתי באיזור האחז של הרקמה הרכה הנפרסת לאורך כל כף הרגל ומחברת את עצם העקב לאצבעות

דורבן העקב לרוב יופיע בצורה של כאב חד ודוקר אשר מורגש בעיקר בשעות הבוקר, בצעד הראשון של הבוקר.
הכאב בד"כ פוחת אחרי מספר צעדים או במהלך היום עם התנועה אבל עלול לחזור אחרי פרקי זמן ארוכים של עמידה או קימה מישיבה ממושכת.
הדורבן נפוץ בקרב אוכלוסיית הרצים, אנשים הסובלים מעודף משקל, והנעלה שלא תואמת את מבנה הרגל.

סימפטומים-
הדורבן בד"כ גורם לכאבים דמוי דקירה בכף הרגל קרוב לאיזור העקב. הכאב בד"כ חזק ביותר בצעדים הראשונים של הבוקר, הכאב יכול להחמיר לאחר פרקי זמן ממושכים של עמידה או לאחר קימה מישיבה ממושכ. הכאב בד"כ מורגש לאחר פעילות גופנית ולא במהלכה.

סיבות-
הרקמה הפלנטרית במצבה הרגיל משמשת כמעין מיתר בולם זעזועים בזכות מיקומה והמבנה האנטומי שלה.
במצבים בהם יש מתח מתגבר אשר עם הזמן הופך לעצים יותר, נוצרים מיקרו קרעים לאורך הרקמה. העומסים יכול להיווצר בגלל מגוון סיבות כמו מבנה כף הרגל, עודף משקל, הנעלה לא מתאימה או עומס חוזרני שנוצר בעקבות לחץ או מתיחה לאורך זמן.
הפציעה לרוב תופיע בעקבות שילוב של גורמים ולרוב מחמירה בגלל חוסר התאוששות.
כל הסיבות האלו וסיבות נוספות אשר לא בהכרח ידועות לנו גורמות לדלקת ברקמה אשר ללא טיפול הופכת למצב כרוני ובמקרים חריגים תגרום לשינויים במבנה
העצמות של כף הרגל בצורה של עצם חדה בתחתית העקב ומכאן שמה - דורבן העקב.

גורמי סיכון-
למרות שלא ניצן להצביע חד משמעית על סיבה או גורם יחיד הגורם לפציעה, ישנה גורמי סיכון ידועים אשר יכולים להגביר את הסיכוי לפתח דורבן.
גיל- נפוץ בגילאי 40 ומעלה
אופי פעילות גופנית- פעילויות בהן יש עומסים מתמשכים או מתגברים על העקב כמו ריצות ארוכות, קפיצה, ריקודים בלט בפרט יכולים לתרום להתפרתות מוקדמת של הכאבים והדורבן
מבנה כף הרגל- כף רגל שטוחה או כף רגל בעלת קשת מוגברת או תבנית הליכה מסויימת היוצרת פיזור משקל לא אחיד על הרקמה ויכול לגרום למתח מוגבר על הפלנטר פשייה
.השמנה, אוביסיטי- עודף משקל היוצר עומס מוגבר על הרקמה
עיסוק או עבודה הגורמים להיות שעות ארוכות על הרגליים או במנחים אשר לא מותאמים

סיבוכים-
הסיבוך העיקר במקרים הוא הכאב החד שבמצבים כרוניים הופך לכאב מתמשך שיכול להשליך על יתר פעילויות היומיום ולהגביל בתפקוד.
במצבים מסויימים יכול להשפיע על דפוסי ההליכה והתנהלות בפעילויות השונות ואף להשפיע על המפרקים הסמוכים כמו קרסול, ברך, ירך, וכן גב תחתון.

אופן הטיפול-
במקרים של הופעת הכאבים בעקב חשוב האבחון המדויק והבנת הגורמים התורמים למצב
הפיזיורתרפיסט יכול לזהות גורמים אלו באמצעות תשאול מקיף ע"מ להבין את הגורמים ביומיום, אופי הפעילות, והרקע המלא לפציעה.
הפיזיותרפיסט יבדוק ויבצע אבחנה מבדלת כדי לשלול כאבים על רקע שרירי ומפרקי.
הפיזיותרפיסט יבצע הערכה פיזיקלית מלאה ע"מ לזהות את הסיבות הגורמות לעומס על כף הרגל והרקמה.
הפיזיותרפיט יבצע ניתוח תנועה ובדיקה אורתופדית מלאה.

הטיפול יכלול מגוון טכניקות אשר מהוות נגזרת ישירה של האבחון.
טיפול בכאבים ברקמה באמצעות טכניקות מנואליות מתקדמות
דיקור מערבי בשרירים והמבנים התורמים לפציעה
שיקום תנועתי וטיפול בליקוי יציבה וגורמים תורמים
ליווי וסיוע בכל הגורמים התורמים גם במקרים של עודף משקל, הנעלה והתאמה ארגונומית נוכל להמליץ על מיטב אנשים המקצוע ולהשגיח על כל התהליך עד להחלמה.

הקשר בין כאבים בגיד אכילס לריצה על חול

athleticlinic@gmail.com — Wed, 13 Jun 2018 10:53:13 GMT

איך להתכונן לריצה על חול ים בצורה נכונה

ריצה על חול ים שונה מריצה על משטח קשה, את זה כל אחד מבין. אך מה בדיוק קורה שם? איך נגיע מוכנים יותר? מי צריך להיזהר? ולמי זה יעשה בעיקר טוב?

מחקרים מראים שריצה על חול ים גורמת להוצאה אנרגטית גבוהה פי 1.6-2.7 מריצה על אספלט! לא מעט, לכן דבר ראשון שאתה צריכים לזכור זה שאם לא התאמנתם על ריצה דומה על משטחים רכים סביר להניח שלא תעמדו בקצב הרגיל שלכם אלא תרוצו לאט יותר, זוהי הזדמנות נהדרת בשבילכם להינות מהאווירה, הנוף ואולי אפילו לרוץ בלי שעון [מאוד משחרר כדאי לנסות]

אם אתם מתחילים או לא מורגלים בריצה על חול רך חפשו את החול הקשה יותר גם אם זה אומר קצת להרטיב את הנעליים.

ריצה על חול ים דורשת עבודה קשה יותר של שרירי השוק האחורית לכן כדאי להגיע מוכנים וחזקים יותר. אז איך מתכוננים?
האימון הכי נכון לעשות הוא ריצה דומה בחול ים בנפחים שעולים באופן הדרגתי. אין לכם זמן לרוץ בחוף? אין חוף בסביבה? התרגילים הבאים במיוחד בשבילכם:
עמידה על רגל אחת, ברך בכיפוף קל ועליה על קצות אצבעות. תתחילו מעשר חזרות לכל רגל *3 [קל לכם מדי? תגבירו מס' חזרות/מספר סטים/להתחיל שקדמת כף הרגל על מדרגה והעקב לכיוון הרצפה]
את אותו התרגיל מומלץ לעשות גם בברך ישרה.

סובלים מכאבים בגיד אכילס או משתקמים מפציעה בגיד אכילס? כדאי להתייעץ עם הפיזיותרפיסט שלכם לגבי הקצב והמוכנות שלכם לריצה בחול רך, הפיזיותרפיסט שלכם ידע להמליץ לכם באופן יותר ספציפי ומתואם אישית על מנת לא להחמיר את המצב הקיים או לעצור את ההתקדמות בשיקום.

לפני הריצה מומלץ לעשות חימום דינאמי בעיקר לשרירי השוק האחוריים ותנועתיות למפרקים [לא לשכוח שריצה על משטח לא יציב היא שונה ולכן להתכונן בהתאם]
עוד דגשים על איך להתכונן לריצה כאן: https://www.facebook.com/644348779069240/photos/a.655794037924714.1073741828.644348779069240/692130964291021/?type=3&theater

לסיכום, ריצה על משטחים רכים מומלצת ומגוונת לנו את שגרת הריצות, מתאגרת אותנו ומאפשרת לחזק את הגפיים התחתונות בצורה אינטנסטיבית יותר.
אז שיהיה לכולנו בהצלחה ותזכרו שהכי חשוב להנות

מקורות:

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9622579

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24898814

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27194434

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11820325

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1724633/